פס"ד בעניין מזונות תוך התייחסות לכיבוד הדדי של הערכאות

ההליך

1. בפניי תביעה למזונות ילדים שהגישה האם בשם בתה הקטינה.

2. . בגדרה של תביעה זו נדרשת הכרעה מקדמית בבקשה שהוגשה על-ידי האב להורות על סגירת התיק, וזאת נוכח העובדה שהסכם גירושין החתום בידי הצדדים, ואשר כולל בחובו סיכום על שיעור המזונות החודשי, אושר על-ידי בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב וקיבל על-ידו תוקף

של פסק דין. השאלה הניצבת בלב המחלוקת האם על בית המשפט להתערב ולהורות על ביטול פסק הדין, שעה שהאם טוענת כי בית הדין הרבני פעל שלא בסמכות ונתן להסכם תוקף של פסק דין, כאשר שניים מסעיפיו נוגדים את תקנת הציבור.  

3. בדיון שנערך ביום 27.4.2014, הסכימו הצדדים כי היה ובית המשפט ימצא לנכון לבטל את

פסק הדין של בית הדין הרבני, או אז פסק הדין בעניין המזונות יינתן על סמך החומר המצוי בתיק, וזאת על מנת למנוע התארכותם של ההליכים המשפטיים בין הצדדים ולשים קץ לסכסוך המתמשך.   

רקע עובדתי

4. הנתבע (להלן: "האב") ואם התובעת (להלן: "האם"), שניהם חוזרים בתשובה, נישאו זל"ז כדמו"י ביום 27.1.2010. מנישואיהם אלה נולדה לבני הזוג (להלן: "הצדדים") בתם ת. צ. ה., ילידת 14.10.2010 (להלן: "הקטינה").

5. חיי הנישואין של הצדדים נקלעו למשבר זמן קצר לאחר שנשבעו אמונים זל"ז. האם טוענת

כי האב התגלה כאדם שתלטן ואלים, אשר נקט כלפיה וכלפי הקטינה באלימות, הן מילולית והן פיזית. לדברי האם, האב השליט בבית הצדדים אווירת פחד ואימה, בדרך זו שנתקף זעם וחמה

כל אימת שהאם לא סיפקה את מבוקשו.

6. עם היוולדה של הקטינה, עזבה האם את בית הצדדים בבני ברק, ועברה להתגורר לתקופה קצרה אצל אמו של האב על מנת שתסייע לה בטיפול הקטינה. לטענת האם, גם שם התפרץ האב באלימות וניסה לתקוף אותה, אולם אמו של האב גוננה עליה. האם טוענת כי אף בבית הוריה, לשם נמלטה מפניו של האב, שב האירוע על עצמו כאשר האב ניסה לתקוף אותה בזמן שהקטינה הייתה אחוזה בין זרועותיה. 

7. לאחר מספר ניסיוניות תקיפה מצד האב ומחשש לחייה, פנתה האם למחלקת הרווחה

בנס-ציונה ובהמשך הגישה לבית המשפט בראשון-לציון בקשה להוצאת צו הגנה. האב הורחק מבית הצדדים לשבוע ומאוחר יותר ניתן צו הדדי לשלושה חודשים.

8. האב מצדו טוען כי לפני הנישואין סוכם בין הצדדים כי הוא ילמד בכולל כמחצית היום, ובמחצית השנייה יסייע בכלכלת הבית. לטענתו, זמן קצר לאחר הנישואין החלו להיווצר מתחים בינו לבין האם, לאחר שאביה של האם הביע את השגותיו על הסיכום שנערך בין הצדדים ודרש

כי האב ישקיע את כל זמנו ומרצו בעבודה ובפרנסת הבית.

9. עוד טוען האב כי זמן קצר לאחר נישואי הצדדים, נהגה לספר לו האם כי היא חולמת בשנתה

כי הוא מתכנן לרצוח אותה. בהמשך, לדברי האב, מצבה הנפשי של האם החמיר, ולדוגמה הוא מתאר מקרה לפיו באחת הנסיעות המשותפות האם ביקשה שיעצור את הרכב בצד, ואז פתחה בריצת אמוק. לדברי האב, לאחר הלידה שקעה האם בדיכאון עמוק אשר לווה בחרדות כי בכוונתו לפגוע בה ובקטינה. לגרסתו, האם עמדה על סירובה להסתייע בטיפול מקצועי.

10. הצדדים התגרשו זמ"ז ביום 9.1.2013.